חלק כג - ח'תתקנג
ברכה ושלום!
במענה למכתבה מי"ט טבת, שנתקבל באיחור זמן רב, בו כותבת כמה שאלות בדיני ומנהגי ישראל
ובכלל אין עניני לפסוק שאלות, ואין כל צורך בזה, שהרי כמה מורי הוראה בעירה, אליהם תפנה ויבארוה השאלות לכל פרטיהן (שלפעמים רבות קשה להעלותן על הכתב במכתב)
בכל זה כיון שכבר כתבה עכ"פ אענה על שאלה הראשונה, ובנוסח שלה, בעית כיסוי הראש באשה, על מה מסתמך המנהג וכו'
הנה זהו דין גמור בתורתנו הק' תורת חיים, ולא מנהג בעלמא (אף שגם מנהג ישראל חשיבות גדולה לו) ולא עוד אלא שגם בין הדינים - חשיבות מיוחדה לקיום דין זה, כיסוי הראש באשה (נשואה, כמובן) כמובן מגודל השכר בעד קיום דין זה, ובלשונו המדוייק [הועתק במפרשי השולחן ערוך חלק אורח חיים סימן ע"ה (שם מבואר דין זה דכיסוי הראש בפרטיות) - שם מובא גם העונש, אבל בוחר אני להעתיק בהנוגע להשכר] מאמר הזהר הק' דפרשת נשא (הועתק במשנה ברורה הלכות קריאת שמע סי' ע"ה): בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין וכו'
עוד להוסיף בהאמור, שפלא גדול על כל מי שניצוץ אמונה יש בלבו ורוצה אשר החיים לאחרי הנשואין מאושרים יהיו לאמיתתן - בנוגע להבעל והאשה ובניהם שיברכם השי"ת
האומנם יש תפיסת מקום להאי נעימות (אפילו את"ל שיש בזה אי נעימות) שיש בכיסוי הראש בערך הברכה מהשם, יוצר האדם ובורא העולם ומנהיגו?! והרי זוהי קלות דעת שאין כמוה, אפילו באם ספק וספק ספיקא בהכרח הענין, ועאכו"כ בדבר המפורש
מובן שיודע הנני הקושיא על האמור, שהרי נמצאים כמה וכמה שאין שומרים על דין האמור - אלא שקשיא זו קיימת היא כמה אלפים שנה, שאתם המעט מכל העמים ואיך זה דיניהם שונות מכל עם, ולצערנו הרב הרי גם בתוככי בנ"י יש למצוא כאלו שלע"ע מחללים השבת בפרהסיא ועד לנשואי תערובת ר"ל, ופשוט שאין זה גורע ח"ו כלל וכלל בעניני חיונים של תורתנו תורת חיים ומצותי' עליהם נאמר וחי בהם, כמו שעשיית העגל בזמנו (ובסמיכות לזמן מתן תורה) לא נגרע עי"ז כלל וכלל בחיונית של עשרת הדברות ולאחרי זה דכל התורה ומצותי' ועד לדורנו זה
ובהמצאנו בימים ספורים לפני ימי הפורים, הרי - כנ"ל טענה זו היתה טענת המן, והמסקנא שלו לא רק אבדן חיים הרוחנים של עם ישראל אלא להשמיד כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים,
שהרי קיום בנ"י בכל מקום שהם הוא אך ורק ע"י התורה ומצותי' שניתנו מהשם אחד לגוי אחד בארץ
בברכה
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
Notes:
נדפסה בלקו"ש חל"ג ע' 362 והושלמה עפ"י העתק המזכירות
כיסוי הראש: ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'שעב. ובכ"מ
From Beautiful Within / Translated By Rabbi Sholom B. Wineberg (www.sichosinenglish.org/books/beautiful-within/11.htm)
In response to your question, quoting your words, about "the problem of Kisui HaRosh, and what this custom is based upon:
It is an explicit law20 - and not only a custom - of the Torah that a (married) woman is to cover her hair, Kisui HaRosh. Moreover, from the great reward received for performing this law one can apprehend that there is great import to fulfilling this law....
As the Zohar states21 in Parshas Naso, [quoted in Mishnah Brurah, Laws of Krias Shema, Chapter 75) and I choose to quote only the blessings mentioned there, omitting the negative aspects resulting from failure to comply with this law: "Her children will enjoy increased stature over other children; moreover, her husband shall be blessed with all blessings, blessings of above and blessings of below, with wealth, with children and grandchildren, etc."
I would also add to the above, that it boggles the mind that this should be a "problem" for anyone who has a spark of faith in their heart and desires that their married life be truly fortunate and blessed - these blessings and good fortune extending to the husband, wife and the children that G-d will bless them with.
Can there be any comparison whatsoever of the unpleasantness (even if you wish to say that there is unpleasantness) that exists in Kisui HaRosh in comparison to G-d's blessings, the blessings of He who formed man and created and conducts the world?! Such an attitude is exceedingly irreverent, even if there were to be but a scintilla of assurance about this requirement, and surely when this matter is stated explicitly.
It is self-understood that I am aware of the objection to the above, to the effect that there are many who do not observe this law. But this question already exists for thousands of years, for "you are a minority among the nations," and how is it that "our laws differ from all other nations." And unfortunately, within the Jewish people there are still to be found individuals who for the time being publicly desecrate the Shabbos and even intermarry, Heaven forfend.
Surely this does not at all affect in the very least, G-d forbid, the vital aspects of our Torah, the Torah of Life and its Mitzvos concerning which Scripture states, "You shall live by them," just as the making of the Golden Calf in its time (close to the time of receiving the Torah) did not diminish one iota from the importance of the Ten Commandments, and subsequently the entire Torah and all its commandments up to the present day.
Finding ourselves just several days before Purim - objections such as the above [that "our laws differ from all other nations," etc.] was the complaint of Haman, whose conclusion was not only the spiritual destruction of the Jewish people, but "to annihilate all the Jewish people, from young to old, children and women."
For the existence of the Jewish people in all places is exclusively through performance of the Torah and its Mitzvos, that were given by the One G-d to the "one nation on earth."
Excerpt from Igros Kodesh, Vol. XXIII, pp. 345-346
