חלק יג - ד'שעב
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ג אייר, בו שואל איך אפשר להסביר ההכרח דכיסוי הראש
ולפלא על השאלה בזה, ובפרט כשנמצאים עתה בימי הכנה לקבלת התורה, שרק על ידי הקדמת נעשה לנשמע קבלנוה, וכסוגיא הידועה (שבת פ"ח ע"א) על שאלת הצדוקי, איך לא רצו להבין מתחלה, והמענה על זה כמ"ש תומת ישרים תנחם (משא"כ) וגו', וכבר ידוע דיוק לשון המשנה (ברכות ריש פרק ב') יקבל עליו עול מלכות שמים כו' עול מצות כו', אלא שברצות ה' דרכי איש זוכים להבין אפס קצהו מטעמי המצות, אבל גם אז צריך לקיימן בדוקא בקבלת עול ולא מפני שמוצא טעם בשכלו המוגבל של הנברא לציוויו של הבורא שהם באין ערוך, ומובן ופשוט שאמונת האדם באלקים מכרחת בדיון שכלי קבלת ציוויו של האלקים מבלי לדרוש הסברה בשכל האנושי עליהם, שהרי גם שכל הפשוט, אם רק בריא הוא, מבין שאי אפשר לבעל גבול להבין את הבלתי בעל גבול, והרי זה מיסודי האמונה של כל בני ישראל מאמינים בני מאמינים, אשר השם יתברך שהוא ודעתו ורצונו אחד הוא בלתי בעל גבול אמיתי, והאדם הוא מוגבל בכל עניניו
נוסף על כל הנ"ל, הנה בהביא בחשבון שכר המפורש בענינים דכיסוי הראש (עיין באריכות בזהר הק' חלק ג' קכ"ו ע"א), הרי אפילו אם הי' זה רק בדרך ספק וספק ספיקא ח"ו, גם כן כדאית הטרחה לכיסוי השערות משום הס"ס, ועאכו"כ שדברי הזהר שהם חלק מתורתנו תורת אמת, אמיתים הם, וקיימים ונצחים בכל מקום ובכל זמן
כפי שמראה הנסיון, הנה כשלפעמים אין פב"פ מצליח להשפיע על פב"פ, טוב לעשות ולהשתדל להשפיע בעקיפין, על ידי ידידים ומכירים, וכשמשתדלים בזה בלי ליאות, הרי בדברי נועם ובדרכי שלום סו"ס מצליחים. ועוד זאת להעיר אשר ברובא דרובא, כשרואים שאין מצליחים להשפיע על הזולת בעניני תורה ומצות, הנה מניעה פנימית בזה, שהמשפיע מקיל בעניני תורה ומצוה, אף כי במצות אחרות, ובמילא ישולם לו בהעדר הצלחה דברי התעוררות שלו, כי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, והרי כל המצות שייכות אחת לחברתה, כי כולם ביחד הם קומה שלימה, וכמרומז במאמר רז"ל, רמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח אברים של אדם שס"ה מצות לא תעשה כנגד שס"ה גידים, שכללות האברים והגידים הם גוף אחד ואחיד, וכשיוסיף בהצריך תיקון בעניניו הוא בודאי תתוסף ההצלחה בהשפעתו גם על בת גילו תחי' ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור
ומהנכון לבדוק את התפילין שלו וכן אשר בקשר עם השידוך והחתונה בשעה טובה ומוצלחת, יקבע לימוד בפנימיות התורה היא תורת החסידות, ובכל יום לאחר תפלת הבקר יאמר השיעור תהלים - כפי שנחלק התלים לימי החדש - מתאים לתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
בברכה לבשו"ט בכל האמור לעיל ובברכת מזל טוב מזל טוב לבנין בית ישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
Notes:
כיסוי הראש: באשה
From Beautiful Within / Translated By Rabbi Sholom B. Wineberg (www.sichosinenglish.org/books/beautiful-within/12.htm)
In response to your letter of the 13th of Iyar in which you ask how one is to explain the necessity of Kisui HaRosh (for a married woman).
One wonders at the very question. Especially since we now find ourselves in the days of preparation for receiving the Torah, which was only received by the Jewish people through their prefacing "we will do" to "we will hear."
And as in the well-known section of tractate Shabbos,22 where the Sadducee asked: how is it that they did not first desire to understand. The response to this was the verse, "The simplicity of the upright shall guide them," ("but of the others, etc."). Known as well is the allusion of the text,23 "He should accept upon himself the yoke of heaven ... the yoke of Mitzvos." It is but that G-d in His goodness and kindness enabled us to understand some infinitesimal aspect of the reasons for the Mitzvos.
Even then, one is to perform Mitzvos out of a sense of accepting the Yoke of Heaven, not because his limited mind, the mind of a created being, understands the reason for the commands of the Creator who is infinitely removed from him.
It is self-understood and plain that man's belief in G-d forces him to intellectually accept G-d's commandments without seeking reasons for them in human intellect. For even simple sense, if it is but healthy and sound, understands that it is impossible for a finite being to comprehend the infinite.
Indeed, it is a principle of faith among all the Jewish people, "believers, children of believers," that G-d and His understanding and will are truly one and infinite, while man is finite in all aspects of his being.
In addition to the above, when one takes in account the explicit reward received for Kisui HaRosh (see at length in the sacred Zohar III, 126a), then even if one were to be extremely doubtful of this, G-d forbid, it would still be worth covering the hair. Surely then, when the words of the Zohar as part of our Torah of Truth are completely true, perpetual and everlasting in all places and all times.
Excerpt from Igros Kodesh, Vol. XIII, pp. 102-103
